לצערנו, בגילאים מתקדמים גוברים הסיכויים להגיע למצב סיעודי. בשל כך, מבוגרים וקשישים רבים זקוקים לעזרה בביצוע פעולות שגרתיות לחלוטין, כמו אכילה ורחצה, ולפעמים אפילו להשגחה בלתי פוסקת. כדי לאפשר להם להישאר כמה שיותר זמן בקהילה שלהם, ויותר מכך בסביבה הביתית שהם מכירים, ולשמור על איכות חיים גבוהה ככל הניתן, מעניקה המדינה שירותים לחולים סיעודיים, באמצעות המוסד לביטוח לאומי ובשיתוף משרד הרווחה וקופות החולים.
כדי לקבל את השירותים האלה, יש לקבל זכאות לגמלת סיעוד. לשם כך נערכים מבדקים, אשר נועדו לקבוע אם אכן מדובר במצב סיעודי ובאילו רמה. הזכאים לגמלה זו מקבלים שירותי סיעוד לקשישים באמצעות מטפלים ועובדים סוציאליים מוסמכים.
מי זכאים לקבל שירותי סיעוד?
אלה התנאים להגשה וקבלה של גמלת סיעוד:
- גיל - לגמלה זכאים רק אנשים שהגיעו לגיל פרישה - 67 לגברים ו-62 לנשים.
- מגורים - התובעים צריכים להיות תושבי מדינת ישראל, ולהתגורר בקהילה. כלומר, אם הם נמצאים במחלקה סיעודית, בבית חולים גריאטרי או במוסדות אחרים אשר ממומנים באופן משמעותי על חשבון המדינה, הם לא זכאים.
- הכנסות - הנבדקים עוברים מבחן הכנסות. לצד המבדק הפיזי, היקף ההכנסות הוא גורם נוסף במתן אישור ובקביעת רמת הזכאות. חשוב גם לציין, שאם הנבדקים מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי קצבה אשר מתנגשת עם הגמלה (כמו למשל קצבת נכות), הם אינם זכאים לגמלת סיעוד.
- מידת התלות - כאמור, כדי להיחשב כחולים סיעודיים, על הנבדקים להיות זקוקים באופן ניכר לעזרתם של אחרים בפעולות יום-יומיות, או להזדקק להשגחה מסיבות של מחלות כמו דמנציה או אלצהיימר.